עשה ואל תעשה בהנגשת אתר
אתרים נגישים פונים לקהל יעד רחב שכולל אנשים עם מוגבלויות שונות ובהן עיוורים, מוגבלי ראייה, אנשים עם מוגבלות פיזית, בעלי מוגבלות קוגניטיבית, אנשים עם הפרעות...
ראשית, חשוב לדעת כיצד ומדוע נוצרו התקנות עבור הנגשת אתרים בארץ ובעולם. התקנות הן תוצאות של עלייה בכמות השימושים באינטרנט ותלות שנוצרה בכלים מקוונים. נכון להיום, האינטרנט משמש גברים ונשים בכל הגילאים ובהם גם בעלי מוגבלויות. אותם בעלי מוגבלויות זקוקים לתכונות מיוחדות באתרי האינטרנט ומטרת ההנגשה היא להפוך אותם לזמינים יותר עבורם. לפיכך, החל משנת 2013 נכנס לתוקף חוק הנגשה של אתרי אינטרנט ואפליקציות וכיום כבר ברור ההיגיון העסקי והחברתי מאחוריו.
עוד דבר שחשוב לדעת על הנגשת אתרים הוא שמדובר בקהל יעד רחב. הנמענים העיקריים הם מטבע הדברים גולשים עם מוגבלות ראייה, אך לצדם יש להזכיר גם גולשים עם מוגבלות פיזית, גולשים בעלי מוגבלות שכלית ומתקשים שסובלים מקשיי תפעול, חשש מטכנולוגיה וכן הלאה.
מומלץ להביא בחשבון את היתרונות הפרקטיים של הנגשת אתרים ולהכניס אותם למערכת השיקולים. בעזרת הנגשת אתרים אפשר להגדיל את כמות הגולשים באתר, לגלות אחריות חברתית ולעמוד בדרישות חקיקה ותקנות הנגישות. בתוך כך, הנגשת אתרים מומלצת כי בעזרתה אפשר לשפר את החשיפה של אתר האינטרנט במנועי החיפוש ולעמוד בדרישות של גוגל, רשתות חברתיות וחברות טכנולוגיה אחרות.
ההיבט העיקרי של הנגשת אתרים הוא שימוש במאפיינים מיוחדים ועמידה בקריטריונים מסוימים. אתר שעומד בקריטריונים נחשב מונגש ונהנה מיתרונות שונים בהשוואה לאתרים רגילים. ברמה העקרונית, אתר אינטרנט נגיש אמור לאפשר לכל אדם עם סוג של מוגבלות לגלוש בו ולהעניק לו את אותה תועלת שממנה נהנים אנשים ללא מוגבלות.
על קצה המזלג אפשר להזכיר כמה דוגמאות להנגשה אפקטיבית של אתרי אינטרנט. מדובר למשל באתר שמתוכנת כך שניתן להשתמש בתוכו בטכנולוגיות מסייעות כגון מסך ברייל, או באתר שבו קיימת אפשרות של דילוג ישירות לאזורים העיקריים. לחילופין, אלו אתרים שבהם כל אזור מקבל כותרת וכל תמונה כוללת טקסט חלופי שמתארת אותה עבור בעלי מוגבלויות. עוד דוגמאות לאתרים מונגשים כוללות שימוש בתוויות בשדות חיפוש וכפתורי פעולה, הטמעת מנוע חיפוש מובנה, עיצוב פשוט ואפשרות לשינוי צבעים לשם התאמה פרסונאלית.
בציבור הרחב ישנו בלבול מסוים לגבי אתרי אינטרנט שחייבים להיות נגישים. בנוסף, לאורך השנים חלו עדכוני חקיקה בנושא ולא תמיד קל לעקוב אחר המתרחש. זו הסיבה בגללה צריך לדעת שתקנות השירות לגבי הנגשת אתרים מתייחסות לכל אתר שנותן שירות ציבורי או מידע אודות השירות לציבור. זה כולל כמובן כל ידע מקוון שמועבר דרך אתרי האינטרנט ובו יישומים, דפים, מסמכים, אפליקציות, תוספים, תוכנות, מערכות ועוד.
עוד סוגיה שמטרידה בעלי אתרי אינטרנט שעליהם חלה חובת הנגשה היא ההבדל בין אתר קיים וחדש. לפי החוק, אתר קיים הוא כל אתר אינטרנט שהושק ועלה לאוויר לפני 25.10.15, ולכן הוא חייב לעבור התאמות נגישות עד לתאריך 25.10.17. לשם השוואה, כל אתר שעלה לאוויר מתאריך 25.10.17 ואילך חייב מלכתחילה להיות נגיש.
הנחיות התקן הישראלי להנגשת אתרים מתייחסות בנפרד לגלישה מהמחשב לעומת גלישה מהמובייל. בכל הנוגע לגלישה מהמחשב ישנן גם תקנות של גוף תקינה בין-לאומי, בעוד בגלישה ממכשירים ניידים צריך לפעול לפי הנחיות היצרן. ההבדל העיקרי בהקשר הזה הוא בין הנחיות למערכות הפעלה של אפל, אנדרואיד ואחרות.
לאחר קבלת החלטה על הנגשת האתר צריך לוודא שהמפתחים מכירים את לשון החוק. מומלץ להעסיק אנשי מקצוע ומומחים מהתחום ולבצע כל פעולת הנגשה ביחס לתקנות ולהנחיות.
אנו ב- iAccessibility מעניקים שירות מלא ומקיף של הנגשת אתרים לבעלי מוגבלויות וברשותנו תוסף נגישות אשר מעניק הנגשה חלקית עם כלי נגישות אשר גם הם חלק מהתקן הנדרש.
עם תוסף הנגישות iAccessibility תוכל להתחיל להנגיש את אתרך תוך מספר דקות!
מעוניין בשירות הנגשה מלא ומקיף? צור עמנו קשר כבר היום: [email protected]
אתרים נגישים פונים לקהל יעד רחב שכולל אנשים עם מוגבלויות שונות ובהן עיוורים, מוגבלי ראייה, אנשים עם מוגבלות פיזית, בעלי מוגבלות קוגניטיבית, אנשים עם הפרעות...